עדויות צעירים שהפלילו חברים ושותפים לדרך הם אחד מהמראות הקשים בצינורות הניקוז של הכיבוש.עדויות אלה נגבו בעינויים, עינויי גוף ועינויי נפש. לעיתים עינויי הנפש קשים ואכזריים מעינויי הגוף.
מעצרים של צעירים לעיתים כאלה שנתפשים כחוליה חלשה לשם לכידת עצורים נוספים היא פרקטיקה מוכרת, מרושעת, אכזרית ונלוזה.
צעירים נחטפים בדרך כלל באישון לילה אל מחשכי מרתפי השב""כ אזוקים וקשורי עיניים נחקרים ימים ולילות, חקירות קשות שגובלות בעינויים. מנעד גדול ומגוון של פרקטיקות עינוי עומדות לרשות השב"כ. על כל עינוי שפסול על פי חוק נמצאים עשרה שמוכשרים
כי הגבול הוא גמיש ותמיד ניתן למתוח אותו עד קצה גבול היכולת. במחשכים כשאתה רעול עיניים, מפוחד ומבולבל הגבול הוא פרי דמיונו האכזר של החוקר.
השלב בו מגיע העצור להעיד בבית המשפט אמור להיות הדרך אל האור. לא כך הוא. האופל שורה בביתני
צינורות הניקוז של הכיבוש.
הצעירים באים ואל מול מי שהפלילו. עוברים חקירה צולבת בפעם המי יודע כמה. כאן אמור הצדק להגן עליהם.
כאן הם מספרים כיצד נגבו מהם האמרות, איך ולמה ובאילו תנאים הם אמרו את שאמרו. והשיטות היו גורמות
לכל אחד מאיתנו להודות ברצח ארלוזורוב,קנדי וג'ון לנון באותה מסיבה.
מקרה אחד מני רבים.
שני צעירים שנחטפו בפברואר ונחקרו שלושה שבועות במרתפי השב"כ הפלילו עשרות מבני הכפר.
וכך הם מספרים איש בתורו. איומים שיעצרו ויפגעו בבני משפחה, אמא, אבא, אחים. שיפוררו ויפרקו
את המשפחה. חקירות במשך שעות ארוכות. תאי מעצר לא אנושיים. אור ומזגן דולקים במשך שלושה
שבועות רצוף. אחד חולה ראומטיזם שהמזגן באמצע החורף גרם לא להתפתל מכאבים. טיפול לא הולם.
כדור צהוב, דקסמול? לריאומטיזם. התמונות מובאות אליהם גם השמות ההודאות ניתנות בפיהם ונרשמות
לא תמיד הם מבינים לאשורו מה כתוב. בחור אנאלפבית שחתם על הודאות שלא ידע לקרוא.
ואז התרגיל הקשה מכל. עינוי שלא ברא השטן. הכנסתם לתא מלא מדובבים. קן צרעות. צעירים בגילם שעובדים
עם ובשם השיטה. אלה מתחזים לעצורים ומוציאם מהעצורים הודאות בשיטות של לחץ חברתי עצום, שלא ניתן
לעמוד בו.
את כל המעללים האלה מספרים העצורים בחקירתם בבית המשפט תחת חקירה אכזרית של התובע, זה תפקידו.
כל ההיכל יודע, ומכיר את הפרקטיקות בהן משתמשים כדי להוציא הפללות. איש איש מבצע את תפקידו.
מהו תפקידו של השופט? האם רשאי השופט להרשיע או לקבל עדויות שנגבו בעינויים. לא.
שופט שמקבל ומאשר עדויות שנגבו בעינויים הוא חלק פעיל באותו גלגל עינויים. זוהי מעילה בתפקידו.
שופט שמקשיב לזוועות. ויודע האמינו לי ולו שהוא מכיר את השיטה, שופט ששומע עדים שאומרים ששיקרו,
שחתמו על אימרות שנגבו בעינויים שלא ידעו לקוראם, שלא הבינו או פחדו, או השד יודע ונותן משקל לאמרות
האלה, הוא מהמענים.
הטענה הריקה מתוכן שאם שקרו אז אולי שקרו גם עכשיו בבית המשפט אינה יכולה לתפוס. והרי אם שקרו איך אפשר להסתמך על אמרתם. ואיך נדע מתי שיקרו? האם ניתן לקבל עדות שהיא שקר, או פחד?
כל החלטה שמתקבלת ומסתמכת על אמרה שנגבתה בעינויי היא לא רק עינוי הדין אלא גם עינויי העצור בפועל
וכל שופט שכך מחליט הוא גלגל פעיל במכונת העינויים.
