בואכה צינור הניקוז של הכיבוש עופר, שגרה. שום דבר לא
מעיד על גל המעצרים ששטף כמו סופה בשבוע האחרון. המשפחות מגיעות, הקב"ט מתבדח. איש לא מנסה להחביא, לטייח, שגרה. כאילו כלום לא קרה. מה שלא מדברים בו איננו. בקראוון שבע ממשיכים להאריך מעצרים בימים או עד תום ההליכים על סרט נע, ההסדרים מסודרים, נושאים ונותנים, החירות נגזלת, קשקושי האזיקים והפוסטה פתוחה. עו"ד מר'ר לא התעוררה עוד עציר שלא הבין איך ומתי לשלם 1000 שקלים ערבות והאם יש ערב ישראלי נשלח אל מאחורי סורג ובריח למרות ההלטה על שחרורו. נסיונותי לברר על כמה צריך לחתום נענו באין תשובה כאילו הדבר לא רשום בפניהם. ואני כל כך רציתי כי מבחינתי אחראי מצידי או לא כל אחד בחוץ הוא עולם שנפתח. בקראוון שניים מתנהלים דיונים של קטינים במהלך כל היום. רק היום הבנתי ואולי טועה שיש מכרז על שפיטת קטינים והשופט ש"זכה" במשרד ויובא מסאלם מנהל את קראוון שניים בעדינות ובהתחשבות, תוך הקפדה על הנהלים. הקטין
נשאל אם יורשה לנו להכנס ולאחר כבוד אנחנו נכנסות. אין לכתוב אין לפרסם את מהלך הדיון או פרטים על העצור. מכנכנת לנהלים וחושבת בלב מדמם איפה היו הנהלים והרגישות שמסדר הילדים מקראוון שניים נחטף ממיטתו באישון לילה או באור יום ע"י חמושים. בקראוון שלוש ואחד דיונים הוכחות. עולם כמנהגו עוצר. ושום דבר לא עצר מלכת.
רק אני מרגישה משהו שמכרסם כמו עכבר בגבינה עבשה במיוחד, מרחרחת למצוא את העובש הריקבון. איפה הם? הם כאן
ואני יודעת. הקב"ט מחייך לשאלותיי, עו"ד אחת מתחמק שני פחות. הם כאן אלה שנלקחו בעשרת הימים האחרונים. משפחות שהתפוררו, חברון שנרמסה עד דק, העצורים, אלה שגרים במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, הקורבנות, הם כאן. לאט לאט מתחילות לזרום אלי העובדות, הפרטים. בקראוון שש ובקראוון שמונה הנעולים כאילו כלום לא מתרחש שם, הם שם. ואז רשימות ושמות העצורים המנהליים רשימות השופטים ועורכי הדין. ותודה לכל עורכי הדין שנענו להפצרותיי ועזרו לי, הסבירו וסייעו. בדרכי הנודניקית גיליתי שלכל עצור יש שם שופט ועורך דין. כמאה ועשרה הגיעו לעופר בימים חמישי 19.6.14 וראשון 22.6.14. רובם ככולם מאיזור חברון. רובם אצל השופט שמעון אשואל ומאיר ויגיסר. שחרצו גורלות וחתמו באופן שרירותי מי חודש מי שלושה ומי יותר. כולם במעצר מנהלי. בלי כתב אישום בלי על מה ולמה. כי ככה זה כן תשובה. תודות אין קץ לעורכי הדין קודם כל לח'טיב שייצג רבים מהם עזר הבהיר והסביר, לג'אברין, חדד, קוואסמה,, חסן. תודה לכל מי שלא הזכרתי מונחת בפניי רשימה חלקית.
חשוב לציין שלא כל העצירים המנהליים הגיעו לדיונים. העצורים מצפון יהודה ושומרון לא הגיעו כאות מחאה. מעולה! שמחתי כששמעתי, במחשבה שאם לא משתפים פעולה עם השיטה זה הכי נכון. אחד מעורכי הדין תיקן אותי והסביר שלא להגיע זה סוג של חותמת גומי כך או אחרת ישבו בכלא ישראלי. ורצוי היה שיגיעו ויטרטרו ייגזלו זמן ויתזזו את המערכת. קבלתי אבל יש לי מחשבות לכאן ולכאן.
עצורים משחרורו של גלעד שליט ועוד עצורים שאינם מנהליים יבואו בפני שופט לשם הארכת מעצרם כנראה במתקנים המאולתרים של השב"כ עופר, אשקלון, ג'למה ומגרש הרוסים.
עצורי גלעד שליט נעצרו על פי תיקון לחוק 186 שמאפשר את ביטול השיחרור והם בעצם חוזרים לנקודת המוצא.
בימים הקרובים יובאו עוד ועוד עצורים ובעופר האדמה לא תרעד. הכל ימשיך.
ככה זה ימשיך: משפחה שחיכתה מהבוקר אמא ובן לדיון בעניינו של האב חולה מאוד על קיים שהתחיל אחרי חמש האב בקושי יכול היה לשבת או לדבר. הנער שהשתובב כל הזמן בחצר כמו נער בן גילו נפלה רוחו לראות את אביו בסוף הדיון הוצא האב מהאולם התמוטת לנלקח ע"י הקצין והמתורגמן. הנער הבן לא יכל לעצור את הדמעות ויצא בבכי מהאולם. שתי דקות עם אבא חולה במדי שב"ס ואזיקים הסתיימו באכזבה גדול, דאגה ושק של געגוע, וכמה טיפות של דמעות. הילד יצא מבית המשפט לקח את התיק של אמא מהלוקר ובעט בזעם על השער. חיכה נבול ומובס לאמא שדברה עם עורך הדין. הנער שקודם השתובב ועשה אבו עלי כראוי לבני גילו
ככה זה בצינורות הניקוז של הכיבוש כשהאדמה לא רועדת. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה