הנמצאים בעצמם תחת כיבוש. רובם עובדים
בעמותות כמו מועדון האסיר ונותנים סיוע
בעמותות כמו מועדון האסיר ונותנים סיוע
משפטי תמורת תשלום זעום כמעשה שבשליחות. עד כמה מאפשרת להם המערכת שהם נתיניה לעשות את עבודתם נאמנה? היכן עובד הקו הדק בין סניגור לבין נכבש, אשם, אוייב? ומהם גבולות הכוח?
הסניגורים הכבושים אינם מדברים את שפת המקום, שפת הכובש, הם אמנם שולטים בשפה המשפטית ולרוב גם בעיברית, אבל השיח הכולל על דקויותיו, תרבותו הגיגיו ו"ההווי " שלו, אינו השיח שלהם. עובדות אלה "מסנדלות" במידה לא מועטה את יכולותיהם, חריפותם. ולעיתים אף יכולות להוציא את העוקץ מטיעוניהם. גם קבלתם במערכת הקשה והאכזרית הזו אינה מובינת מאליה.
והרי הם אלה שנמצאים תחת כיבושו של הריבון, הם חלק מהאוייב, מצידו השני של המתרס, של מדורת השבט.
לא אחת ראיתי שדבריהם נקטעים בביטול, שהם מקבלים יחס עויין, שטיעוניהם נפסלים שניה אחרי שהתקבלו או
לפחות זכו להקשבה אותם טיעונים ע"י עורכי דין ישראלים,שלא לומר יהודים מהגזע הנכון.
התובעים והשופטים בצינורות הניקוז של הכיבוש שגם בשגרה נוהגים כקרקס שהחוק ממנו והלאה, נוהגים כך
ביתר שאת כשהסניגור פלסטיני. דיונים ליחשושים והווי בין התובע לשופט הם עניין שבשגרה, אסור מכל איסור
לנהלם בזמן החלטת השופט או אחריה. במו עיניי השתיים נכחתי באותו דיון כשהתובעת עשתה זאת וננזפה ע"י
סניגור יהודי טוב וויתרה, כשזה טרם סגר את הדלת מאחוריו ושותפו הפלסטיני המשיך בדיון שוב נסתה התובעת
את מזלה להתלחשש עם השופו ואף להכתיב פסקה שלמה לקלדנית וכל זאת אחרי ההחלטה ובמהלכה, והרי אין
להתדיין בנוכחות צד אחד בשלב זה, הסניגור הפלסטיני מחה כמו שעשה מספר דקות קודם חברו היהודי אך קולו
לא נשמע.
פעמיים הייתי עדה לזה בשבל תקלה טכנית מטופשת לא הוכנסו משפחות הפלסטינים לצינור הניקוז של הכיבוש,
עורכי ההדין הפלסטינים המגיעים מאותו חבל ארץ, דרך אותו פשפש סובבו חלקם על עקביהם, כי לעיתים קרובות
מדי ההשפלה קשה מנשוא. קשה מלהכיל. מעבר לעוול שדיונים נדחו, עצורים הוכנסו שוב מאחורי סורג ובריח, גם
העו"ד לא יכול לעבוד בתנאים אלה. לא פלא הוא שקורה שהם מאבדים את בטחונם ולא יכולים למצות את מלוא
כישוריהם המקצועיים.
סניגורים תחת כיבוש הם קצת כמו עצורים בחולצות צחורות ומגוהצות היטב והעניבה עניבת חנק היא.
בחודשים האחרונים הרהיב האירגון עוז ופשט על שני משרדי עורכי דין חשובים בנבלוס ובמזרח ירושלים. הם הואשמו
בפרטי אישום שונים. משרדים שעוסקים בזכויות אדם והואשמו בחברות בארגון לא מוכר שההכרזה על היותו כז
הייתה רק יומיים אחרי מעצרם. או קבלת כספים מארגון אוייב. מתוקף תפקידם בם מייצגים עצורים מארגונים שונים
ומקבלים שכר על עמלם. האם היו מעזים לפרוץ כך באישון לילה ולבצע מעצרים במשרד עורכי דין יהודיים המטפלים
במיקרים דומים? אני מסופקת. חקירות, מכות חשמל? כי כמו מרשיך אתה תמיד חלק מארגון לא מוכר - אוייב.
כי כאן בצינורות הניקוז של הכיבוש אם אתתה פלסטיני, אתה אוייב עם הגלימה או בלעדיה.
את מזלה להתלחשש עם השופו ואף להכתיב פסקה שלמה לקלדנית וכל זאת אחרי ההחלטה ובמהלכה, והרי אין
להתדיין בנוכחות צד אחד בשלב זה, הסניגור הפלסטיני מחה כמו שעשה מספר דקות קודם חברו היהודי אך קולו
לא נשמע.
פעמיים הייתי עדה לזה בשבל תקלה טכנית מטופשת לא הוכנסו משפחות הפלסטינים לצינור הניקוז של הכיבוש,
עורכי ההדין הפלסטינים המגיעים מאותו חבל ארץ, דרך אותו פשפש סובבו חלקם על עקביהם, כי לעיתים קרובות
מדי ההשפלה קשה מנשוא. קשה מלהכיל. מעבר לעוול שדיונים נדחו, עצורים הוכנסו שוב מאחורי סורג ובריח, גם
העו"ד לא יכול לעבוד בתנאים אלה. לא פלא הוא שקורה שהם מאבדים את בטחונם ולא יכולים למצות את מלוא
כישוריהם המקצועיים.
סניגורים תחת כיבוש הם קצת כמו עצורים בחולצות צחורות ומגוהצות היטב והעניבה עניבת חנק היא.
בחודשים האחרונים הרהיב האירגון עוז ופשט על שני משרדי עורכי דין חשובים בנבלוס ובמזרח ירושלים. הם הואשמו
בפרטי אישום שונים. משרדים שעוסקים בזכויות אדם והואשמו בחברות בארגון לא מוכר שההכרזה על היותו כז
הייתה רק יומיים אחרי מעצרם. או קבלת כספים מארגון אוייב. מתוקף תפקידם בם מייצגים עצורים מארגונים שונים
ומקבלים שכר על עמלם. האם היו מעזים לפרוץ כך באישון לילה ולבצע מעצרים במשרד עורכי דין יהודיים המטפלים
במיקרים דומים? אני מסופקת. חקירות, מכות חשמל? כי כמו מרשיך אתה תמיד חלק מארגון לא מוכר - אוייב.
כי כאן בצינורות הניקוז של הכיבוש אם אתתה פלסטיני, אתה אוייב עם הגלימה או בלעדיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה