יום שישי, 23 במאי 2014

אני מאשימה


אני כהן אלונה אזרחית מדינת ישראל מאשימה. אני מאשימה בהאשמות כבדות
על פשעים נגד האנושות את החברה האזרחית והמליטריסטית בה אני חיה.
את החברה בה גדלתי והתברכתי בכוח להפנות לה את גבי. נתברכתי ביושרה
לשאול, לקרוא תיגר להאשים,
אני מאשימה את ממשלות ישראל לדורותיהן, את הרשות המחוקקת השופטת והמבצעת.
אני מאשימה את מערכת החינוך, את בתי המשפט הישראלים שמהווים את עלי התאנה
את בתי המשפט הצבאיים על איון כל חוקיות ולו למראית עין, על עצם קיומם. אני מאשימה
את מעצבי התרבות, שמזרימים תרבות מליטריסטית, לאומנית, אלימה, פושעת, אני מאשימה
את מבצעיה,את רובם של האמנים שנתנו יד להנחיל תרבות, פולקלור והווי זה.
אני מאשימה את מי שזרה חול בעיני אזרחי המדינה, שיקר, הערים והטביע את שקריו כאילו
ופניו לשלום. אני מאשימה את קברניטי השלום. אני מאשימה את כל מי ששלום על דל שפתיו.
אני מאשימה את צבא ההגנה לישראל, על השם על התואר, על השקר. אני מאשימה את מי שהמציא
את המושג טוהר הנשק. אני מאשימה את כל מי שחינך דורות מטרפ"ט ועד לבנון השניה על
עיוות ההסטוריה, אני מאשימה את התקשורת על הפמפום, על היותם שופר ולא כלי מבקר.
אני מאשימה את הדמוקרטיה לו הייתה ואת. יכולתי להמשיך ברשימה אבל אפסיק.
אני בעיקר מאשימה את כל האנשים שיש להם שם ותעודת זהות.
אני מאשימה את אולמרט ולא באתנן, את ברק ולא באקירוב. אני מאשימה רבים ורעים בפשעים
כנגד האנושות. בדיכוי, הרעבה, מלחמות יש ברירה. ורצח המון המון רצח.
כיי בכל מרפסת יש שלולית והיא מדממת. ולא נמשיך לנצח לגדל שם פטרוזיליה.
אני לא רוצה להניח כאן את שמות הקורבנות כי בשם מעטים מדי אני יודעת לנקוב.
אבל לואי ויכולתי להניח כאן את שמות הפושעים. אלה, מהמרפסת מהאוטובוס מככר העיר,
אתם.
כי מוסטפא תמימי, וחלימי, ובאסם אבו רחמה ומ'חמד דורה לא מתו מעצמם. מישו היה שם מאחורי
הקנה ומישו חינך, ומישו הסביר, ומישו נתן את הפקודה ואחר את הנשק. ועוד אחד ששר שירי גבורה
ועוד פרשן שאמר שהתקשורת הבינלאומית אנטישמית, ומישהי כיבסה את המדים, ואחרת חיבקה בערב
על כוס טקילה והחבר'ה אמרו אתה הכי אחי. וכל השרשרת הזותי אשמה. החל מהמורה טלי ועד נותן הפקודה
וכולם צריכים לתת את הדין. והמראה המעוותת שלהם היא לא לונהפארק.  
כי על הרבה פחות מזה נמקים אנשים בכלא. וכשיש שתי מערכות משפט לא נותר אלא לפנות לאחת שלישית.
כזו שתעשה צדק.
ובמה אני מאשימה את כל אלה, אני מאשימה אותם ראשית בפשעים נגד האנושות ולא בפשעי מלחמה כי אין
כאן מלחמה ודאי שלא שני צדדים או סכסוך. אני מאשימה אותם בדיכוי, הרעבה, רצח, גזל, הפרת זכות האדם הבסיסית - חופש התנועה, כליאה. אני מאשימה אותם באמביציה חולה בדבקות במטרה כשהמטרה פשע. בשימוש בכל
האמצעים חוקיים ושאינם חוקיים. בבגידה, בשימוש ציני בעברם בגניבת ההיסטוריה.
אני כהן אלונה מורה באצבע מאשימה על חברה מקולקלת.






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה