בואך עופר, שום דבר לא ירמוז, כאן בית משפט. לא שיש לא הוד ובטח שלא כבוד. תיל, סורגים, דלתות שנפתחות רק בלחיצת זמזם של הריבון. מזכיר הרבה יותר בית כלא, אולי כי כאן בצינור הניקוז של הרשע, אתה פושע מראש, גזר דינך נקבע. מעתה רק לעבור דרך הצינור אל עתידך, אל חותמת הגומי שתגנוב את חרותך.
אמנם רק בוקר אבל בחדר שבע - חדר מעצרים, הילולת הערפדים כבר בעיצומה. נדרש דמיון מפותח מאוד כדי להבין שבתוך כל החגיגה הזאת מתנהלים דיונים הרי גורל. השופט זחוח, מנסה אולי לנהל מראית עין של דיון, התובעת מדקלמת את אותן בקשות מחמירות כמו מנטרה, לא משנה מי הנאשם או במה מואשם, גילו, עברו. יש לה תשובה אחת ברורה לגבי עתידו, מאחורי סורג ובריח ולכמה שיותר זמן.
עד תום ההליכים. עד תום ההליכים, עד תום ההליכים היא משננת כמו לומדת טקסט
חשוך במיוחד בעל פה. על הקרנבל מנצחים שלושה ליצנים, להלן הסנגורים. מרוויחים לפי
מילה, כנראה לפי מספר המילים שהם צועקים לתוך הפומית של הטלפון. יש גם סנגורים שטובת
העצור לנגד עיניהם אבל אלה השלושה מתעקשים על אווירת הקרקס, השופט בבדיחות הדעת מעיר
בקריצה ומשתתף גם הוא בהלצה. עורכת הדין מרקדת לצלילי סליחה כבודו, סליחה כבודו, כבוד
מכאן והלאה מרחק שנות אור. ובינתיים העצורים כבולים באזיקים, כבולים במסיבה לא להם.
עורכי דין מתפטרים ומפוטרים במהלך הדיון. עוצרים באמצע ממשיכים לעציר הבא. וחוזר חלילה.
למה הוא כל כך הרבה זמן? שואל השופט על אחד העצורים שממתין בשקט ובפחד לתורו. כאן,
"ככה זו כן תשובה".
אחד בא שני הולך המולה - רעש. ויש כיבוד כראוי לחגיגה. השוטר מביא קולה, המתרגם מעדיף
ספרייט דלפק השופט הופך באחת לבר זמני. רמדאן? זה הצום של העצורים. התובעת ממשיכה בשלה
עד תום ההליכים. עד תום ההליכים, עד תום ההליכים היא משננת כמו לומדת טקסט
חשוך במיוחד בעל פה. על הקרנבל מנצחים שלושה ליצנים, להלן הסנגורים. מרוויחים לפי
מילה, כנראה לפי מספר המילים שהם צועקים לתוך הפומית של הטלפון. יש גם סנגורים שטובת
העצור לנגד עיניהם אבל אלה השלושה מתעקשים על אווירת הקרקס, השופט בבדיחות הדעת מעיר
בקריצה ומשתתף גם הוא בהלצה. עורכת הדין מרקדת לצלילי סליחה כבודו, סליחה כבודו, כבוד
מכאן והלאה מרחק שנות אור. ובינתיים העצורים כבולים באזיקים, כבולים במסיבה לא להם.
עורכי דין מתפטרים ומפוטרים במהלך הדיון. עוצרים באמצע ממשיכים לעציר הבא. וחוזר חלילה.
למה הוא כל כך הרבה זמן? שואל השופט על אחד העצורים שממתין בשקט ובפחד לתורו. כאן,
"ככה זו כן תשובה".
אחד בא שני הולך המולה - רעש. ויש כיבוד כראוי לחגיגה. השוטר מביא קולה, המתרגם מעדיף
ספרייט דלפק השופט הופך באחת לבר זמני. רמדאן? זה הצום של העצורים. התובעת ממשיכה בשלה
"עד תום ההליכים" "עד תום ההליכים". מלתעותיהם של חבורת הערפדים חשופות ומשוננות,
צמאות לדם. מסיבת ערפדים צהרי היום חדר שבע - חדר מעצרים.
והדם ניגר. ילד בן חמש עשרה מואשם בסחר בנשק? צריך הרבה דמיון לטפול אשמה כזו על
ילד שקנה ב - 50 שקלים רובה מאולתר. ילד נוסף שיצא עם סכין ליד בית מגוריו במערת המכפלה
עם סכין ומסר אותו בשנייה שנתבקש. תהיתי האם הוא היה החמוש הייחידי ליד מערת המכפלה בחברון
ואיפה היתר? ושב"חים. עוד ועוד שב"חים - מילה נרדפת לפועלים שמנסים להתפרנס במקום שרומס
אותם ולבנות בתים לאנשים שדורכים עליהם עד אפר. והתובעת עם הברקה חדשה, אני חייבת לציין
שזו הייתה תובעת מבריקה במיוחד. "היו לו עבירות רלוונטיות קודמות שאי אפשר לממשן. לא משנה
כמה פעמים יגיד ויחזור ויסביר לה השופט שאין חיה כזו. במקרה אחר היא מתעקשת על עבר פלילי
מציגה שוב ושוב מסמכים שהשופט דוחה בטענה שזה לא עבר פלילי. ערפדה גדולה זאתי אבל לא
ממש מתוחכמת. ועוד שב"חים וכולם עם הרשאות קודמות על אותה עברה וזה הזכיר לי שפעם הייתי
בבית משפט בדיון של זונה שהיא גם נרקומנית וגם לה היו עוד מאותם אישומים. ברור הרי בכל זמן נתון
הגברת עוברת על החוק משלח ידה אינו חוקי והשימוש בסם אינו חוקי כך שמספר הפעמים שתופלל
תלוי רק בכמה פעמים יבקרו אצלה קלגסי הרשע והרי היא עוברת על החוק בכל רגע נתון. גם השבח
העובד לפרנסתו בישראל יורשע בכל פעם שייתפש וזו רק שאלה של כמה פעמים יתפשו אותו.
ואז מנצח הערפדים כבודו תמיד מצטער , תמיד בלב כבד, תמיד רחמן ותמיד מוצץ דם. בצער רב פלסטיני
יקר שוב בזזתי גנבתי את אדמתך ועכשיו את חרותך. גם במקרים הנדירים כשהחירות נראית מעבר לפינה,
גם אם התמזל מזלך ושוחררת החופש כאן יקר. קנסות לא הגיוניים מוטלים על מי שברור שידו אינה משגת
כאן מי שאינו יכול לקנות את חרותו וברור שאינו יכול חוזר לכלא. משוחרר או לא חד הם. אין שחרורים בשם
הצדק גם השיחורוים כאן הם סוג של ממכר. פיו מלא דם. ומי עכשיו? מי זה מוחמד או עבדאללה או
גם אם התמזל מזלך ושוחררת החופש כאן יקר. קנסות לא הגיוניים מוטלים על מי שברור שידו אינה משגת
כאן מי שאינו יכול לקנות את חרותו וברור שאינו יכול חוזר לכלא. משוחרר או לא חד הם. אין שחרורים בשם
הצדק גם השיחורוים כאן הם סוג של ממכר. פיו מלא דם. ומי עכשיו? מי זה מוחמד או עבדאללה או
מוסטפה?
